קבלה היום

הכנה לשיעור

• אם יש לאדם 2 הכנות - ייאוש מתענוגי העולם הזה, ורצון חדש למשהו מחוץ לעולם הזה, מביאים אותו למקום שבו הוא יכול למלא את הרצון החדש - קבוצה הלומדת את חכמת הקבלה.
• בתחילת דרכו האדם חש תקווה למילוי, אך אם האדם נותן כמות ואיכות מספקת של יגיעה, הוא מתחיל להרגיש רע יותר; זה המכשול הראשון , ויהיו עוד רבים כאלה בדרך למטרה.
• במידת היגיעה, ניתנת לאדם אכזבה, דחייה וחושך יותר גדולים; מצד אחד אלו הפרעות בדרך, אך מצד שני זהו סיוע כדי שיגדל.
• מביאים לאדם רק ניסיון שעליו הוא יכול להתגבר.
• על-ידי המשחק, האדם בונה את עצמו להיות גדול.
• דרושים תרגילים רבים עד שיהיה מאיתנו משהו דומה לבורא.
• רק במידה שהאדם רכש מספר ידיעות הכרחיות לקיום הנשמה שלו בעולם הרוחני, הוא יכול להיכנס אליו.
• באדם תלויה רק מהירות ההתקדמות - ביגיעה שלו, בכמה שמשתמש בספרים, בחברה וכן הלאה.
  
• מלמעלה אין עיכוב - תמיד נותנים לך את השלב הבא.
• הרע נמדד כלפי הבורא, כלפי השתוות הצורה עימו.
• כדי לגלות את הרע, אני צריך לגלות במקצת את הטוב - השפעה, וכנגדו לגלות שאני רע.
• היצר הרע יכול להתגלות רק בעבודה נכונה עם החברים.
• אתה לא מסוגל לתקן את עצמך, אתה צריך רק לבקש.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק א': שמעתי, מאמר כ"ב, "תורה לשמה"

• כל העבודה שלנו היא להגיע לדרגת האמונה - לתכונת ההשפעה.
• "אמונה למעלה מהדעת" - רכישת תכונת ההשפעה למעלה מהרצון לקבל שלנו.
• במידת גודל תכונת ההשפעה בנו, אנו רואים את הרוחניות.
• לימוד "תורת בעלי בתים" - שימוש בכוח העליון לטובת עצמי.
• לימוד "תורה שלא לשמה" - לימוד כביכול במטרה להגיע להשפעה, המעורר אור מקיף, המביא את האדם לעבר המחסום.
• לימוד "תורה לשמה" - שימוש בכוח העליון לשם השפעה, להידמות למשפיע.
• שום פעולות אחרות מלבד תיקון עצמי נקראות "עבודת ה'" - זה הדבר היחיד שהבורא מגדיר כעבודה.
• כל ההתקדמות שלנו היא רק על-ידי יגיעה, ואין בזה הכנות או תנאים מוקדמים לאף אדם.
• כולנו שונים, אך כשאתה מגיע לחכמת הקבלה, כל התכונות הארציות, הגופניות שלך, לא משתתפות בהשגה, בהצלחה הרוחנית; יש לך נקודה בלב, שאיתה אתה מתחיל את הדרך, והכול תלוי אך ורק בך.
• "אהבה" - כשאני מעדיף את רצון הזולת יותר מאשר את הרצון שלי, ואני משמש לו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ב': פתיחה לחכמת הקבלה, כתבי בעל הסולם, אות ה', שיעור 3

• כל חכמת הקבלה היא לא יותר מ-ד' בחינות, וכל היתר זה התפתחות שלהן.
• בחינה א' - כלי שכולו נמצא במילוי האור, והאור שממלא את הרצון שולט בו והרצון כלל לא מרגיש שהוא קיים; כלי חכמה עם אור חכמה.
• בסוף בחינה א' מתחילה להיות מורגשת הרגשת המשפיע ומתגלה רצון להיות כמשפיע; אז מתבצע המעבר בין בחינה א' ל-ב' - מצב דבקות - כלי דחסדים.
• בסוף בחינה ב' מתגלה רצון חדש - רצון לתת משהו לבורא, לקבל בתנאי שתהיה לבורא נחת ממני.
• בבחינה ג' ישנו רצון גדול להשפיע, וקצת רצון לקבל, שהיא מחשיבה רק כדי לתת תענוג ל"בעל-הבית".
• בכלי דבחינה ג' מתחיל להתגלות חיסרון נוסף - חוסר גילוי מעמד "בעל-הבית", שהוא באמת הנותן, המשפיע; לא רק קבלת התענוג ממנו כמו בבחינה א' אלא קבלת המעמד שלו - להיות ממש כמוהו.
• בסוף בחינה ד', ההבדל בין הנברא לבורא, מביאה את הנברא להרגשת הבושה, שמביאה אותו ל"צמצום א'".
• התיקון הוא תיקון הבושה - הפער בין הנברא ל"בעל-הבית"; לכן כל ההתפתחות שלנו בחזרה היא איך להידמות לבורא.
• בשלב ההסתרה, לא תוכל לדעת היכן אתה נמצא.
• מייד ברגע שסיימת את מימוש המצב, מגיע המצב הבא - אין השהיה מלמעלה; אין זמן במערכת, את הזמן אתה עושה בגלל שאתה מתעצל.
• רצון - מה שאני מגלה שנמצא אצלי מהטבע, שאותו הבורא ברא; השתוקקות - חיסרון שמגיע מתוך עצמי - עד כמה אני באמת מוכן לתרום, לתת ולעשות כדי לממש את הרצון, ואת זה דורשים מאיתנו.

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

חלק ג': הקדמת "פי חכם", כתבי בעל הסולם, שיעור 7

• "ישראל" - ישר-אל - בני אדם שמקבלים התעוררות לבורא; דבר זה לא שייך למוצא האדם שנמצא בעולמנו, אלא לתכונות רוחניות.
• "שנאת חינם" - שאני שונא משהו בגלל שזה לא אני; יש לו רצון בפני עצמו ולכן אני שונא אותו.
• שנאה יכולה להתגלות רק כנגד האהבה; רק אם אני משתוקק להגיע לאהבת הזולת, אני מגלה בי את שנאת הזולת.
• "הר סיני" - מצב בו ממש שונאים, אך עם זה מוכנים להגיע לערבות - אז מגיע הכוח העליון ומתקן אותם.
• אם אני יוצא מעצמי באמת, הכול עבורי הוא אחדות גמורה, ולא משנה לי למי להשפיע.
• אני יכול לבדוק עד כמה אני נמצא בכוונת אהבה רק אם אני נמצא בחברה; רק כלפי החברה אני יכול לבדוק את עצמי ולגלות מי אני באמת.
• גילוי חכמת הקבלה המתין לימינו, זמנים בהם האנושות תגיע לייאוש ולרצון לעלות למציאות עליונה יותר.
• אף פעם לא מגלים משהו שנמצא מחוץ לכלי, גם במצב אין-סוף.
• מציאות העולם הזה קיימת עד שאנו מגיעים לגמר התיקון הכללי.
• במצב הסופי, הפער בין הנברא לבורא נשאר אין-סופי, והדבקות ביניהם היא אין-סופית, בעת ובעונה אחת.
• האור תמיד קודם לרצון; אנו לא מסוגלים לעשות דבר חוץ מלדרוש את פעולת האור עלינו.
• הפעולה החידה שאנו יכולים לעשות זו "העלאת מ"ן".

 לחצו כאן לצפייה בחלק זה של השיעור

  לחצו כאן למעבר למדור "שיעור הקבלה היומי"